משמעות האדמה

אנחנו מדברים הרבה על האדמה. בתור כורמים שעובדים עם השיטה הביו-דינמית, הנושא הזה מעסיק אותנו הרבה. ועדיין, ככל שהזמן עובר, ככל שאני מתבונן ומקשיב יותר, אני מבין איזו ישות מופלאה היא האדמה ובאיזו קלות אנחנו לוקחים אותה כמובנת מאליה.

מאת יובל ארליך ניצן
אפשר להסתכל על האדמה מכל מיני זוויות ודרך פריזמות שונות. הזווית הראשונה דרכה בוחנים את האדמה רוב מי שעוסקים בחקלאות היא דרך המבנה הפיזי - ממה מורכבת האדמה.

אז בואו ניישר קו -
האדמה מתחילה כאוסף של מינרלים. סלעים שנטחנו דק בלחצים ושחיקה של מיליוני שנים הם אלה שנותנים את הבסיס. המינרלים האלה משתנים ממקום למקום - באזורים מסוימים אלה יהיו סלעים שמקורם בפעילות געשית, אחרים יהיו סלעי משקע ובמקומות מסוימים חול הוא הבסיס הראשוני לאדמה. בדיקות קרקע יספרו לנו איזה מינרלים קיימים באדמה - חנקן, אשלגן סידן, זרחן, ברזל, מגנזיום ועוד…

אבל המינרלים הם רק השלד עליו נבנית האדמה החיה. המרכיב שאני מוצא כמעניין ביותר, החיוני ביותר לבריאות הצמח וזה שיש לנו את ההשפעה הגדולה ביותר עליו, הוא המרכיב החי שבאדמה.



מדובר על מיליוני אורגניזמים שונים, ברובם מיקרוסקופיים, אשר הופכים את הקרקע למדיום חי עליו צמחים יכולים לגדול. יחד, הם יוצרים את מה שמכונה 'מארג המזון של האדמה' (The soil food web) - רשת של קשרים שמפרקת ובונה, ניזונה ומזינה את עצמה. כפית אחת של אדמה בריאה עשויה להכיל 15,000 מינים של בקטריות בלבד, שלא לדבר על חיים אחרים, ויותר בקטריות מכפי שיש אנשים על פני האדמה! ומי אלה אותם אורגניזמים? כשאנחנו אומרים "מיקרוביולוגיה של הקרקע" על מי אנחנו מדברים בעצם? בקטריות כמובן, אבל גם פטריות, פרוטוזואה, נמטודות ופרוקי רגליים קטנטנים..


רשת המזון של האדמה מורכבת וניזונה מחומרים אורגניים כמו צמחים נרקבים, בעלי חיים ומיקרובים, כמו גם חומרי הזנה המשתחררים משורשי הצמחים. החומר האורגני מתעכל על ידי חיידקים, פטריות וצורות חיים אחרות, אשר בתורם נאכלים על ידי תולעים, חרקים ועכבישים. לבסוף, בעלי חיים גדולים יותר כמו עכברים וחולדים החיים באדמה, אוכלים את החרקים.

כל היצורים החיים זקוקים למזון ושואפים לגדול ולהתרבות. כתוצאה מתהליכי ההזנה, הרבייה והתמותה, משתחררים חומרי הזנה נוספים ומבנה הקרקע הולך ומתפתח.

* רוצים לדעת יותר על אותם יצורים?  בסוף הכתבה יש מילון המסביר על כל יצור.

בינתיים, התרשים הזה יכול לעזור.

נקודת המבט המפרקת, זו ששולחת דגימה לבדיקת קרקע במעבדה ובוחנת את המבנה המינרלי שלה, היא רק דרך אחת לראות את האדמה. דרך זו היא פרקטית, חשובה ומעניינת מאוד. אבל כדי להבין את המשמעות של האדמה בתוך העולם החי, אפשר אולי לחפש עוד זוויות.


נקודת המבט הביו-דינמית מנסה לראות את התמונה הכוללת. העולם כולו, לפי תפיסה זו, הוא מערכת של קשרים חיה ופועמת. האדמה בעצמה נתפסת כאורגניזם חי.


הצמחים יוצאים מתוך האורגניזמים הזה וקשה להפריד בדיוק איפה נפסק השורש ומתחילה האדמה. לכן התבוננות במרכיבים החיים בשטח בחלקת אדמה יכולה לתת לנו מידע רחב וחיוני ביותר. מבט בדגימת קרקע תחת עדשת המיקרוסקופ יראה לנו את מגוון החיים המיקרוסקופיים בקרקע ובדיקת כרומטוגרפיה תיתן לנו תמונה מרתקת של הכוח החי באדמה.

שטיינר זיהה היחלשות של כוח החיים באדמה עם החלת פרקטיקות כימיות בחקלאות של תחילת המאה ה-20. הוא נתן את סדרת ההרצאות המפורסמת על חקלאות כדי לתת את הידע והכלים להחזרת אותו כוח לאדמה. אותה אדמה ממנה יוצאים הצמחים שמהם אנחנו ובעלי החיים שלנו ניזונים. תזונה אשר משפיעה עלינו לא רק במובן הפיזי אלא גם על רוחנו ונפשנו. אותה היחלשות שהוא זיהה באדמה הוא זיהה גם ברוח האדם וחיבר את התופעות זו לזו.


מתוך ראיה כוללת זו, שמים בחקלאות הביו-דינמית דגש משמעותי על בניית אדמה חיה, תוך הבנה שהאדמה והחיים בתוכה הם חלק ממארג עצום, הבנוי מהבקטריות הקטנות ביותר דרך יצורים גדולים יותר ועד הירח, כוכבי הלכת והיקום כולו. החלקים במארג משפיעים ומושפעים אחד מהשני וכדי להבין חלק אחד, יש לתפוס את התמונה השלמה.



הפרקטיקות הביו-דינמיות חלקן פשוטות מאוד להבנה, אחרות קשות יותר לתפיסה. צריך לצלול לעומקן ולשחרר מעט את השכל המערבי אתו אנו מורגלים לתפוס את המציאות.
זה מתחיל מפרקטיקות של שימור מגוון ביולוגי ומניעת סחף, פרקטיקות שאומצו אפילו ע"י חקלאות קונבנציונלית ברת קיימא. התקן הביו-דינמי מקדיש לנושא הזה פרק שלם.
זה ממשיך עם שימוש בקומפוסט הביו-דינמי בתור הדשן העיקרי (הקומפוסט הוא נושא רחב אשר נתעמק בו בהמשך). בנוסף מיישמים תכשירים ביו-דינמיים אשר עובדים ברמה הומאופטית ותומכים בתהליכים החיים ברבדים שונים.
 

בקצרה, אלה התכשירים שפועלים על האדמה:

תכשיר 500 (קרן זבל פרה) - תכשיר הבסיס הראשון. הוא עשיר מאוד במיקרואורגניזמים חיוניים מצד אחד, ובכוחות חיים אנרגטיים מצד שני. הוא מאיץ יצירת הומוס, עוזר להתפתחות מערכות השורשים ומאזן את האנרגיה המפרקת המגיעה מהקוסמוס.

תכשיר CPP או 'קומפוסט מרוכז' - פיתוח של מריה ת'ון. כשמו כן הוא, קומפוסט ביו-דינאמי מרוכז שמכיל בתוכו את ששת תכשירי הקומפוסט ומיושם על האדמה בהתזה, לעיתים בתוספת לתכשיר 500 ולעיתים בנפרד. גם הוא עשיר במיקרואורגניזמים אבל מכיל בתוכו גם את ששת תכשירי הקומפוסט 502 עד 507. תכשיר זה נועד להביא את השפעת תכשירי הקומפוסט לשטחים בהם היישום של קומפוסט ביו-דינאמי קלאסי הוא מורכב מידי מבחינה אופרטיבית.

תכשיר 500P- פיתוח מאוחר יותר של אלכס פודלינסקי. התכשיר הזה משלב את תכשיר 500 עם תכשירי הקומפוסט ונועד גם הוא להביא את השפעת לשטחים גדולים ללא צורך בפיזור קומפוסט קלאסי.

בתמונה- תכשיר 500 ברגע הוצאתו מהאדמה ומתוך קרן הפרה בכרם חרשים. 

בעולם היין נהוג לתת משמעות רבה לאדמה.
  הקשר בין היין והאדמה עליה הוא גדל זוהה כבר לפני מאות ואלפי שנים, אבל לא בטוח שבצורה המלאה. המונח 'טרואר' מתייחס ראשית למבנה הגיאולוגי של הקרקע ואכן אזורי יין שונים מתגאים במבנים גיאולוגים מורכבים שיש לאדמותיהם - אדמת גיר, קרקע געשית, שילובים של חול עם צור וחרסית ועוד ועוד. הרבה משקל נותנים לסוג הקרקע, ובצדק. לכך מוסיפים כיווני אוויר, גובה, שיפוע, קרבה למקור מים ועוד.


אבל על החלק החי שבאדמה כמעט ולא מדברים. במקרים רבים אפילו פוגעים בו בפועל, וחבל.

כי אם מבנה מינרלי הוא ייחודי למקום, אז מרקם ביולוגי הוא ייחודי פי כמה. הוא מושפע משילוב בין המינרלים לצמחים השונים הגדלים בו, ומשתנה גם משנה לשנה בהתאם למזג האוויר. השפעתו על הגפן היא עצומה ולכן גם על טעם היין.


אבל יותר מהכל, מעבר לטעם, למקוריות ולאיכות היין אשר מושפעים לטובה מאדמה חיה ובריאה - המילה 'אחריות' משחקת כאן תפקיד מרכזי. בייחוד היום, בעידן של התחממות גלובלית, משבר אקלים ומגפות חוצות יבשות, מוטלת על החקלאים אחריות כבדה. תחת ידינו מופקד חלק גדול מפני כדור הארץ, עלינו האחריות להשאיר את האדמה בשטחים האלה חיה ובריאה, עם מגוון ביולוגי רחב ככל האפשר.


החדשות הטובות הן שיש לנו את היכולת להחזיר אותה למצב הזה. לפי מחקרים רבים, אם פרקטיקות משמרות קרקע ייושמו בשטחים חקלאיים בקנה מידה גדול, משבר האקלים יכול ממש להיבלם.

פחמן דו חמצני יחזור מהאטמוספירה לתוך האדמה דרך היצורים החיים שבתוכה, ולתוך תלכידים לעשרות ומאות רבות של שנים. שטחים חקלאיים יוכלו לתמוך ולהעשיר את המגוון הביולוגי בסביבתם במקום לדכא אותו, לסנן ולשמר מים במקום לזהם אותם. והשטחים עצמם יוכלו לשמש לשנים רבות ואדמתם רק תלך ותשתבח, במקום נטישת אדמות חרבות והכשרת שטחים טבעיים חדשים לחקלאות, הכשרה שמתרחשת היום בקנה מידה עצום.

הבחירה והיכולת היא בידינו, לא דרושה כאן טכנולוגיה מתקדמת ולא השקעה כספית גדולה.
הידע והניסיון בשטח קיימים כבר עשרות שנים, מגובים במחקרים. הגלגל יכול להסתובב לצד השני.


בתמונה - כבשים רועות בכרם חרשים בעונת החורף.

מעוניינים בהעמקה נוספת?
כאן תוכלו לקרוא עוד על אותם יצורים אשר יחד מרכיבים את מארג המזון -  


מילון היצורים של מארג המזון

בקטריות - יצורים חד תאיים קטנטנים. הן אמנם קטנות אבל על הגודל הן מפצות במספרים גדולים. הן אחראיות על פירוק של חומר אורגני ושימור של חומרי ההזנה. בקטריות מפרישות חומרים אשר עוזרים ליצור תלכידים ומבנה קרקע מורכב. התלכידים מאזנים את תנועת המים בקרקע, מונעים סחף של חומרי הזנה ושומרים את המים עצמם באדמה. כמובן שלא כל הבקטריות הן נשמות טהורות שעושות רק טוב. יש גם בקטריות שפוגעות בצמחים וביצורים אחרים. אבל סביבה בקטריאלית מאוזנת עוזרת למנוע התפרצות של בקטריות או פטריות מזיקות.

פטריות - יצורים רב תאיים ברובן (למעט שמרים). הפטריות גדלות לרוב בצורת קורים שצומחים בין גרגירי הקרקע, השורשים והסלעים. קור אחד יכול להימשך לאורך של כמה תאים בלבד ועד לאורך של עשרות מטרים.
הפטריות מפרקות חומר אורגני קשה יותר לפירוק והופכות אותו לזמין לצורות חיים אחרות. הקורים שלהן קושרים פיזית תלכידים שבנו הבקטריות ומפתחים עוד יותר את מבנה האדמה. פטריות מסוג מיקוריזה הולכות צעד נוסף קדימה ומייצרות קשר סימביוטי עם שורשי צמחים שונים. פטריה ממין מסוים תחבור לשורש צמח ממין ספציפי (למשל עץ האורן לפטריית אורניה). הצמח מפריש חומרי הזנה הנחוצים לפטרייה והפטרייה תפרק חומרי הזנה אחרים ותהפוך אותם זמינים לצמח. פטריה מיקוריזית מגנה על שורשי הצמח מפני פגיעה של פטריות או בקטריות מזיקות וגם משמשת לתקשורת בין הצמחים השונים.

פרוטוזואה - יצורים חד תאיים אשר ניזונים בעיקר מבקטריות אבל גם מפרוטוזואה אחרים, חומר אורגני ולעיתים גם מפטריות.
הפרוטוזואה עוזרות לווסת את אוכלוסיית הבקטריות באדמה. הן גם משחקות תפקיד חשוב במינרליזציה של חומרי הזנה והפיכתם לזמינים לצמחים וליצורים אחרים במארג המזון - לפרוטוזואה יש ריכוז נמוך יותר של חנקן בתאים שלהן מאשר לבקטריות מהן הן ניזונות. הבקטריות מכילות יותר מדי חנקן בשביל הפרוטוזואה, לכן הפרוטוזואה משחררת את עודפי החנקן האלה בצורת אמוניום ( +NH4 ). האמוניום נצרך חזרה ע"י יצורים שונים במארג המזון וגם על ידי הצמחים.

נמטודות - תולעים מיקרוסקופיות החיות באדמה. הן מגיעות לאורך של עד מילימטר אחד. המינים האחראים על נזקים לצמחים קיבלו עם השנים את מירב תשומת הלב, אבל רוב הנמטודות הן בעצם מועילות מאוד לאדמה ולצמחים.
אפשר לחלק את הנמטודות ל 4 קבוצות עיקריות.
נמטודות הניזונות מבקטריות
נמטודות הניזונות מפטריות
נמטודות טורפות ( ניזונות מנמטודות אחרות)
נמטודות הניזונות משורשי צמחים.

בדומה לפרוטוזואה, גם הנמטודות פועלות על מינרליזציה של חומרי הזנה והפיכתם לזמינים לצמחים וליצורים אחרים. לנמטודות יש ריכוז נמוך יותר של חנקן בתאים שלהן מאשר לבקטריות והפטריות מהן הן ניזונות. הפטריות מכילות יותר מדי חנקן בשביל הנמטודות, בתהליך העיכול הן משחררות את עודפי החנקן האלה בצורת אמוניום ( +NH4 ).

מפני שהנמטודות ניזונות מפטריות, בקטריות ונמטודות אחרות, הן דואגות גם לוויסות גודל האוכלוסיות של אותם מיקרואורגניזמים. בדומה לרעייה של אוכלי עשב באחו - מעט אכילה של מיקרואורגניזמים דווקא תגדיל את קצב הריבוי שלהם. מעל סף מסוים, הנמטודות יחלישו את האוכלוסייה דבר שעלול לעכב תהליכים.
תפקיד נוסף שהנמטודות ממלאות הוא שינוע של מיקרובים ברחבי האדמה. כאשר הן נעות ממקום למקום, המיקרובים תופסים טרמפ על גבן ובתוך מערכת העיכול שלהן וכך נעים למרחקים גדולים.

פרוקי רגליים - (חרקים חסרי שלד פנימי) - רבים מאותם יצורים מוצאים את ביתם בתוך האדמה. חלקם בגודל מיקרוסקופי ואחרים יגעו לאורך של כמה סנטימטרים. ביניהם נמצא עכבישים, חיפושיות, קרדיות ועקרבים. גם כאן חלקם גורסים חומר אורגני, אחרים טורפים חרקים אחרים, חלקם אוכלי צמחים וחלקם ניזונים מפטריות. כתוצאה מתהליכי ההזנה האלה, הם מערבבים ומאווררים את הקרקע, מווסתים אוכלוסיות של אורגניזמים אחרים, מפרקים חומר אורגני וממש משנים את המבנה הפיזי של הקרקע.

תולעי אדמה - כנראה היצור הכי מוכר בהקשר של פוריות קרקע. רובנו נחשפנו אליהן כבר מגיל צעיר כאשר שיחקנו באדמה. יש 23 משפחות של תולעי אדמה, בתוכן 700 סוגים ויותר מ 7000 מינים שונים! התולעים הרכות והלחות האלה דואגות למגוון רחב של פעולות -
הן מפרקות חומר אורגני ומאיצות פעילות של מיקרואורגניזמים, מערבבות את הקרקע ובונות תלכידים, מגבירות את יכולת הניקוז והאוורור של הקרקע על ידי תעלות שהן חופרות לעומק האדמה ומשפרות את אחיזת המים על ידי התלכידים שהן מייצרות. הן גם מכניסות חומר אורגני לעומק האדמה ולתוך התעלות שהן חופרות שורשי הצמחים יכולים לגדול בקלות.

אורגניזמים גדולים יותר - חרקים, זוחלים, יונקים ועופות - אותם אנו ממש רואים בעין בלי שום בעיה וכל עוד האוכלוסייה שלהם מגוונת מספיק הם לא יהפכו ל 'מזיק לחקלאות'. הם ממשיכים את אותן פעולות של היצורים הקטנים אך בקנה מידה גדול יותר. חלקם טורפים, אחרים ניזונים מפירות, זרעים או צמחים חיים. כל יצור דואג לוויסות אוכלוסייה של יצור אחר, הצואה שלו הופכת לחומר אורגני המזין יצורים קטנים יותר וכאשר הם מתים, הגווייה שלהם מתפרקת חזרה ושוב מזינה את רשת המזון.