מאמר: משמעות האדמה

משמעות האדמה
מאת יובל ארליך ניצן
אז בואו ניישר קו -
האדמה מתחילה כאוסף של מינרלים. סלעים שנטחנו דק בלחצים ושחיקה של מיליוני שנים הם אלה שנותנים את הבסיס. המינרלים האלה משתנים ממקום למקום - באזורים מסוימים אלה יהיו סלעים שמקורם בפעילות געשית, אחרים יהיו סלעי משקע ובמקומות מסוימים חול הוא הבסיס הראשוני לאדמה. בדיקות קרקע יספרו לנו איזה מינרלים קיימים באדמה - חנקן, אשלגן סידן, זרחן, ברזל, מגנזיום ועוד…
אבל המינרלים הם רק השלד עליו נבנית האדמה החיה. המרכיב שאני מוצא כמעניין ביותר, החיוני ביותר לבריאות הצמח וזה שיש לנו את ההשפעה הגדולה ביותר עליו, הוא המרכיב החי שבאדמה.
רשת המזון של האדמה מורכבת וניזונה מחומרים אורגניים כמו צמחים נרקבים, בעלי חיים ומיקרובים, כמו גם חומרי הזנה המשתחררים משורשי הצמחים. החומר האורגני מתעכל על ידי חיידקים, פטריות וצורות חיים אחרות, אשר בתורם נאכלים על ידי תולעים, חרקים ועכבישים. לבסוף, בעלי חיים גדולים יותר כמו עכברים וחולדים החיים באדמה, אוכלים את החרקים.
כל היצורים החיים זקוקים למזון ושואפים לגדול ולהתרבות. כתוצאה מתהליכי ההזנה, הרבייה והתמותה, משתחררים חומרי הזנה נוספים ומבנה הקרקע הולך ומתפתח.
בינתיים, התרשים הזה יכול לעזור.

נקודת המבט הביו-דינמית מנסה לראות את התמונה הכוללת. העולם כולו, לפי תפיסה זו, הוא מערכת של קשרים חיה ופועמת. האדמה בעצמה נתפסת כאורגניזם חי.
הצמחים יוצאים מתוך האורגניזמים הזה וקשה להפריד בדיוק איפה נפסק השורש ומתחילה האדמה. לכן התבוננות במרכיבים החיים בשטח בחלקת אדמה יכולה לתת לנו מידע רחב וחיוני ביותר. מבט בדגימת קרקע תחת עדשת המיקרוסקופ יראה לנו את מגוון החיים המיקרוסקופיים בקרקע ובדיקת כרומטוגרפיה תיתן לנו תמונה מרתקת של הכוח החי באדמה.
שטיינר זיהה היחלשות של כוח החיים באדמה עם החלת פרקטיקות כימיות בחקלאות של תחילת המאה ה-20. הוא נתן את סדרת ההרצאות המפורסמת על חקלאות כדי לתת את הידע והכלים להחזרת אותו כוח לאדמה. אותה אדמה ממנה יוצאים הצמחים שמהם אנחנו ובעלי החיים שלנו ניזונים. תזונה אשר משפיעה עלינו לא רק במובן הפיזי אלא גם על רוחנו ונפשנו. אותה היחלשות שהוא זיהה באדמה הוא זיהה גם ברוח האדם וחיבר את התופעות זו לזו.
מתוך ראיה כוללת זו, שמים בחקלאות הביו-דינמית דגש משמעותי על בניית אדמה חיה, תוך הבנה שהאדמה והחיים בתוכה הם חלק ממארג עצום, הבנוי מהבקטריות הקטנות ביותר דרך יצורים גדולים יותר ועד הירח, כוכבי הלכת והיקום כולו. החלקים במארג משפיעים ומושפעים אחד מהשני וכדי להבין חלק אחד, יש לתפוס את התמונה השלמה.
הפרקטיקות הביו-דינמיות חלקן פשוטות מאוד להבנה, אחרות קשות יותר לתפיסה. צריך לצלול לעומקן ולשחרר מעט את השכל המערבי אתו אנו מורגלים לתפוס את המציאות.
זה מתחיל מפרקטיקות של שימור מגוון ביולוגי ומניעת סחף, פרקטיקות שאומצו אפילו ע"י חקלאות קונבנציונלית ברת קיימא. התקן הביו-דינמי מקדיש לנושא הזה פרק שלם.
זה ממשיך עם שימוש בקומפוסט הביו-דינמי בתור הדשן העיקרי (הקומפוסט הוא נושא רחב אשר נתעמק בו בהמשך). בנוסף מיישמים תכשירים ביו-דינמיים אשר עובדים ברמה הומאופטית ותומכים בתהליכים החיים ברבדים שונים.
בקצרה, אלה התכשירים שפועלים על האדמה:
תכשיר 500 (קרן זבל פרה) - תכשיר הבסיס הראשון. הוא עשיר מאוד במיקרואורגניזמים חיוניים מצד אחד, ובכוחות חיים אנרגטיים מצד שני. הוא מאיץ יצירת הומוס, עוזר להתפתחות מערכות השורשים ומאזן את האנרגיה המפרקת המגיעה מהקוסמוס.
תכשיר CPP או 'קומפוסט מרוכז' - פיתוח של מריה ת'ון. כשמו כן הוא, קומפוסט ביו-דינאמי מרוכז שמכיל בתוכו את ששת תכשירי הקומפוסט ומיושם על האדמה בהתזה, לעיתים בתוספת לתכשיר 500 ולעיתים בנפרד. גם הוא עשיר במיקרואורגניזמים אבל מכיל בתוכו גם את ששת תכשירי הקומפוסט 502 עד 507. תכשיר זה נועד להביא את השפעת תכשירי הקומפוסט לשטחים בהם היישום של קומפוסט ביו-דינאמי קלאסי הוא מורכב מידי מבחינה אופרטיבית.
תכשיר 500P- פיתוח מאוחר יותר של אלכס פודלינסקי. התכשיר הזה משלב את תכשיר 500 עם תכשירי הקומפוסט ונועד גם הוא להביא את השפעת לשטחים גדולים ללא צורך בפיזור קומפוסט קלאסי.
בעולם היין נהוג לתת משמעות רבה לאדמה. הקשר בין היין והאדמה עליה הוא גדל זוהה כבר לפני מאות ואלפי שנים, אבל לא בטוח שבצורה המלאה. המונח 'טרואר' מתייחס ראשית למבנה הגיאולוגי של הקרקע ואכן אזורי יין שונים מתגאים במבנים גיאולוגים מורכבים שיש לאדמותיהם - אדמת גיר, קרקע געשית, שילובים של חול עם צור וחרסית ועוד ועוד. הרבה משקל נותנים לסוג הקרקע, ובצדק. לכך מוסיפים כיווני אוויר, גובה, שיפוע, קרבה למקור מים ועוד.
אבל על החלק החי שבאדמה כמעט ולא מדברים. במקרים רבים אפילו פוגעים בו בפועל, וחבל.
כי אם מבנה מינרלי הוא ייחודי למקום, אז מרקם ביולוגי הוא ייחודי פי כמה. הוא מושפע משילוב בין המינרלים לצמחים השונים הגדלים בו, ומשתנה גם משנה לשנה בהתאם למזג האוויר. השפעתו על הגפן היא עצומה ולכן גם על טעם היין.
אבל יותר מהכל, מעבר לטעם, למקוריות ולאיכות היין אשר מושפעים לטובה מאדמה חיה ובריאה - המילה 'אחריות' משחקת כאן תפקיד מרכזי. בייחוד היום, בעידן של התחממות גלובלית, משבר אקלים ומגפות חוצות יבשות, מוטלת על החקלאים אחריות כבדה. תחת ידינו מופקד חלק גדול מפני כדור הארץ, עלינו האחריות להשאיר את האדמה בשטחים האלה חיה ובריאה, עם מגוון ביולוגי רחב ככל האפשר.
החדשות הטובות הן שיש לנו את היכולת להחזיר אותה למצב הזה. לפי מחקרים רבים, אם פרקטיקות משמרות קרקע ייושמו בשטחים חקלאיים בקנה מידה גדול, משבר האקלים יכול ממש להיבלם.

הבחירה והיכולת היא בידינו, לא דרושה כאן טכנולוגיה מתקדמת ולא השקעה כספית גדולה.
הידע והניסיון בשטח קיימים כבר עשרות שנים, מגובים במחקרים. הגלגל יכול להסתובב לצד השני.






