משמעות האדמה

בקטריות

יצורים חד תאיים קטנטנים. הן אמנם קטנות אבל על הגודל הן מפצות במספרים גדולים. הן אחראיות על פירוק של חומר אורגני ושימור של חומרי ההזנה. בקטריות מפרישות חומרים אשר עוזרים ליצור תלכידים ומבנה קרקע מורכב. התלכידים מאזנים את תנועת המים בקרקע, מונעים סחף של חומרי הזנה ושומרים את המים עצמם באדמה. כמובן שלא כל הבקטריות הן נשמות טהורות שעושות רק טוב. יש גם בקטריות שפוגעות בצמחים וביצורים אחרים. אבל סביבה בקטריאלית מאוזנת עוזרת למנוע התפרצות של בקטריות או פטריות מזיקות.

פטריות 

יצורים רב תאיים ברובן (למעט שמרים). הפטריות גדלות לרוב בצורת קורים שצומחים בין גרגירי הקרקע, השורשים והסלעים. קור אחד יכול להימשך לאורך של כמה תאים בלבד ועד לאורך של עשרות מטרים.
הפטריות מפרקות חומר אורגני קשה יותר לפירוק והופכות אותו לזמין לצורות חיים אחרות. הקורים שלהן קושרים פיזית תלכידים שבנו הבקטריות ומפתחים עוד יותר את מבנה האדמה. פטריות מסוג מיקוריזה הולכות צעד נוסף קדימה ומייצרות קשר סימביוטי עם שורשי צמחים שונים. פטריה ממין מסוים תחבור לשורש צמח ממין ספציפי (למשל עץ האורן לפטריית אורניה). הצמח מפריש חומרי הזנה הנחוצים לפטרייה והפטרייה תפרק חומרי הזנה אחרים ותהפוך אותם זמינים לצמח. פטריה מיקוריזית מגנה על שורשי הצמח מפני פגיעה של פטריות או בקטריות מזיקות וגם משמשת לתקשורת בין הצמחים השונים.

פרוטוזואה

יצורים חד תאיים אשר ניזונים בעיקר מבקטריות אבל גם מפרוטוזואה אחרים, חומר אורגני ולעיתים גם מפטריות.
הפרוטוזואה עוזרות לווסת את אוכלוסיית הבקטריות באדמה. הן גם משחקות תפקיד חשוב במינרליזציה של חומרי הזנה והפיכתם לזמינים לצמחים וליצורים אחרים במארג המזון - לפרוטוזואה יש ריכוז נמוך יותר של חנקן בתאים שלהן מאשר לבקטריות מהן הן ניזונות. הבקטריות מכילות יותר מדי חנקן בשביל הפרוטוזואה, לכן הפרוטוזואה משחררת את עודפי החנקן האלה בצורת אמוניום ( +NH4 ). האמוניום נצרך חזרה ע"י יצורים שונים במארג המזון וגם על ידי הצמחים.

נמטודות 

תולעים מיקרוסקופיות החיות באדמה. הן מגיעות לאורך של עד מילימטר אחד. המינים האחראים על נזקים לצמחים קיבלו עם השנים את מירב תשומת הלב, אבל רוב הנמטודות הן בעצם מועילות מאוד לאדמה ולצמחים.
אפשר לחלק את הנמטודות ל 4 קבוצות עיקריות.
נמטודות הניזונות מבקטריות
נמטודות הניזונות מפטריות
נמטודות טורפות ( ניזונות מנמטודות אחרות)
נמטודות הניזונות משורשי צמחים.

בדומה לפרוטוזואה, גם הנמטודות פועלות על מינרליזציה של חומרי הזנה והפיכתם לזמינים לצמחים וליצורים אחרים. לנמטודות יש ריכוז נמוך יותר של חנקן בתאים שלהן מאשר לבקטריות והפטריות מהן הן ניזונות. הפטריות מכילות יותר מדי חנקן בשביל הנמטודות, בתהליך העיכול הן משחררות את עודפי החנקן האלה בצורת אמוניום ( +NH4 ).

מפני שהנמטודות ניזונות מפטריות, בקטריות ונמטודות אחרות, הן דואגות גם לוויסות גודל האוכלוסיות של אותם מיקרואורגניזמים. בדומה לרעייה של אוכלי עשב באחו - מעט אכילה של מיקרואורגניזמים דווקא תגדיל את קצב הריבוי שלהם. מעל סף מסוים, הנמטודות יחלישו את האוכלוסייה דבר שעלול לעכב תהליכים.
תפקיד נוסף שהנמטודות ממלאות הוא שינוע של מיקרובים ברחבי האדמה. כאשר הן נעות ממקום למקום, המיקרובים תופסים טרמפ על גבן ובתוך מערכת העיכול שלהן וכך נעים למרחקים גדולים.

פרוקי רגליים

(חרקים חסרי שלד פנימי) - רבים מאותם יצורים מוצאים את ביתם בתוך האדמה. חלקם בגודל מיקרוסקופי ואחרים יגעו לאורך של כמה סנטימטרים. ביניהם נמצא עכבישים, חיפושיות, קרדיות ועקרבים. גם כאן חלקם גורסים חומר אורגני, אחרים טורפים חרקים אחרים, חלקם אוכלי צמחים וחלקם ניזונים מפטריות. כתוצאה מתהליכי ההזנה האלה, הם מערבבים ומאווררים את הקרקע, מווסתים אוכלוסיות של אורגניזמים אחרים, מפרקים חומר אורגני וממש משנים את המבנה הפיזי של הקרקע.

תולעי אדמה

כנראה היצור הכי מוכר בהקשר של פוריות קרקע. רובנו נחשפנו אליהן כבר מגיל צעיר כאשר שיחקנו באדמה. יש 23 משפחות של תולעי אדמה, בתוכן 700 סוגים ויותר מ 7000 מינים שונים! התולעים הרכות והלחות האלה דואגות למגוון רחב של פעולות -
הן מפרקות חומר אורגני ומאיצות פעילות של מיקרואורגניזמים, מערבבות את הקרקע ובונות תלכידים, מגבירות את יכולת הניקוז והאוורור של הקרקע על ידי תעלות שהן חופרות לעומק האדמה ומשפרות את אחיזת המים על ידי התלכידים שהן מייצרות. הן גם מכניסות חומר אורגני לעומק האדמה ולתוך התעלות שהן חופרות שורשי הצמחים יכולים לגדול בקלות.

אורגניזמים גדולים יותר -חרקים, זוחלים, יונקים ועופות - אותם אנו ממש רואים בעין בלי שום בעיה וכל עוד האוכלוסייה שלהם מגוונת מספיק הם לא יהפכו ל 'מזיק לחקלאות'. הם ממשיכים את אותן פעולות של היצורים הקטנים אך בקנה מידה גדול יותר. חלקם טורפים, אחרים ניזונים מפירות, זרעים או צמחים חיים. כל יצור דואג לוויסות אוכלוסייה של יצור אחר, הצואה שלו הופכת לחומר אורגני המזין יצורים קטנים יותר וכאשר הם מתים, הגווייה שלהם מתפרקת חזרה ושוב מזינה את רשת המזון.