גידול יין - זמירת החורף

בין הגילויים הראשונים שלי בגידול הכרם הייתה ההבנה שגידול ענבים וגידול יין הינם שני דברים שונים בתכלית. בתוך גידול הכרם יש מגוון רחב של פעולות: פיזור הקומפוסט, דילול ניצנים, דילול שריגים, חילון, דילול אשכולות, ריסוסים עלוותיים ועוד.
מבחינתי, אחת הפעולות המרגשות והחשובות ביותר בתוך גלגל החיים של היין, הוא רגע הזמירה של הכרם.

מאת גדי סער.
רגע הזמירה הוא רגע מיוחד בפני עצמו - חורף, שקט, בדרך כלל כל סביבת הכרם רטובה ובורקת בתקופת הזמירה.
הרבה חיים מתחוללים סביב, אך בניגוד לחודשי הקיץ שוקקי החרקים והציפורים, חיי החורף שקטים ונסתרים ברובם.
ימי הזמירה הם הימים בהם צריך לקחת בחשבון מגוון משתנים, בהם את כח הכרם בנשיאת היבול, חוסן הגפנים,
והיכולת שלהן לעבור את העונה בצורה מאוזנת ללא חוסרים, וכמובן את מה שאנחנו כייננים רוצים לקבל בסוף העונה.

כל שנה מביאה איתה מזג אוויר אחר, משטר רוחות שונה, עוצמות שונות של פטריות אשר מתפתחות עם הלחות ומקשות על הגפן להגיע לקו הסיום בהבשלות מושלמות, ועוד רבים המשתנים.
אנו צריכים לנסות ולצפות מראש את הקשיים וההפתעות העתידות לבוא, כאשר מה שיש לנו מול העיניים ברגעי הזמירה הן הגפנים הערומות מעלים בלווית ענפי העונה החולפת. ויש לנו גם אחד את השני, להחזיק חזק ולהיות חיוביים ברוחנו, וחזקים בדרכנו.

זמירה - זמן לעצור, לשוחח, ולפעמים לעמוד מעל גפן אחת בודדה במשך 30 דקות ולחשוב יחד מהי הדרך האופטימלית עבורה לעונה הקרובה. אם המצב מסובך ויש חילוקי דעות, נדרשת אפילו הפסקת קפה לצד הגפן.
רוב הגפנים בכרם חרשים מבוססות "VSP" - ידיהן מושטות לצדדים, איך ישנן גם מספר גפנים בזמירת "גביע".
אחת הסכנות העומדות בדרך הוא הברד העתיד לבוא במהלך מרץ ולפעמים אף בתחילת אפריל. ברד חזק יכול להיות מכה של ממש. הרבה ניצנים חטפו באביב אשתקד, כאשר סיימנו לזמור את הכרם בתחילת מרץ, וב13 לחודש הכה ברד חזק את ההר שלנו.
מבחינתנו השאיפה היא לזמור הכי מאוחר שניתן בסמוך ללבלוב. כאשר הגפן עודנה בתרדמת עמוקה אבל לקראת התעוררות, עם הטמפרטורות שעולות באביב, וסיכוי נמוך יותר לברד.

זמירה נכונה חיונית לחיי הגפן. יש לקחת בחשבון את זווית החיתוך, את קווי זרימת החיים המרכזיים כך שלא ניצור בעיות של הולכת חומרי הזנה ומים בתוך הגפן, טיפול בגדמים הנוצרים, וכמובן גם את פינוי הזמורות מהחלקה בתום התהליך על מנת למנוע את בית הגידול של החרקים הנברנים שאוהבים ליצור קדחים ובעיות בתוך הגפן.

הדרך הנפוצה להיפרד מהזמורות בארצות היין האירופאיות היא בשריפה המסורתית שמתרחשת בכרם. אנחנו מעדיפים להימנע משרפת הזמורות בשל זיהום האוויר ובוחרים בריסוק וקימפוסט של הזמורות, ובכך משיבים את חומרי ההזנה שבהן חזרה לאדמה ממנה הם באו.

זמן הזמירה הוא זמן יקר מפז. הסקת מסקנות, מבט פנימה והחוצה, ואיחול דרך צלחה לגפן וליינן בעונת הצימוח הבאה עליהם.